הטנק המצרי מקיבוץ נגבה

טנק מסוג לוקוסט (ארה"ב) בקיבוץ נגבה - צילום: אפי אליאן

הטנק המצרי בקיבוץ נגבה

מה הסיפור האמיתי שלו והאם, באמת מדובר בטנק שפרץ את הגדרות לקיבוץ נגבה במלחמת העצמאות?

ובכן, הסיפור חלקית נכון, אבל רק חלקית. אמנם ב8/7/1948 אכן היו טנקים שניסו לפרוץ את הדרך לקיבוץ נגבה, חלק ממתקפה משולבת שיזמו המצרים, ובהחלט היה טנק אחד שנבלם בכניסה לקיבוץ, הודות למוקש שגרם להרס אחד מזחליו אך… זה לא הטנק שבתמונה.

מתוך עמוד ה instagram של היסטוריה על המפה

טנק מסוג לוקוסט (ארה"ב) בקיבוץ נגבה - צילום: אפי אליאן
טנק מסוג לוקוסט (ארה”ב) בקיבוץ נגבה – צילום: אפי אליאן

באותו היום, הבחינו תצפיתני הקיבוץ, בשיירות של שריון היורדות ממצודת עירק סווידאן, גבעה 113 ומהכפר עירק סווידאן לעבר הקיבוץ. במקביל, מטוסים מצרים הפציצו את מבני הקיבוץ וזרעו הרס רב.

יחידות השריון המצריות, כללו כעשרים טנקים קלים בעיקר, טנקים מסוג “מטילדה” וגם שני טנקים מסוג M13/40. בעת שהתקרבו לגדרות הקיבוץ, הותקפו בירי כבד מצד מגיני הקיבוץ, ארבע שריוניות התפוצצו בעת שעלו על מוקש, שלושה טנקים מצריים גם כן ניזוקו. הכוח המצרי שישב במצודה, ירד במהירות לשטח וגרר את המשוריינים והטנקים חזרה למצודה. אך הטנק השלישי שהגיע ממש קרוב לגדר, עלה על מוקש ונעמד במקום. המצרים שישבו בו, ועוד עשרות ששהו סביבו נפגעו מירי מגיני הקיבוץ והחלו לסגת על עקבותיהם. טנק נוסף שהגיע עד לגדר, נסוג לאחור מסיבה לא ברורה ונמלט מהמקום.

מגיני הקיבוץ ניצלו את ההזדמנות, הגיעו לטנק ופרקו ממנו את התותח מהצריח. מאחר ופורק, המצרים “ויתרו” עליו ולא משכו אותו למצודה. מספר ימים לאחר מכן, הגיע גורר אשר אסף את הטנק ומשם הועבר למחנה ביל”ו למטרת שיפוץ. בנקודה זו, לא ידוע היכן הטנק המקורי מקרב נגבה.

לאחר כמה חודשים, פנו אנשי נגבה לצה”ל, וביקשו את הטנק, חמש שנים ארך התהליך וסופו בשנת 1953 , אז הוזמנו לבסיס צבאי סמוך לקיבוץ , שם הוחזקו טנקי השלל ממלחמת העצמאות, מבין הטנקים הפגועים במקום, רק אחד היה במצב ראוי, טנק מסוג לוקוסט (ארה”ב) אשר עמד ללא קנה בצד. לאחר דין ודברים הוצמד קנה מתותח נ”מ לטנק וזה הועבר אחר כבוד למיקומו בכניסה לקיבוץ עד עצם היום הזה.

הטנק ניצבע בתחילה בגוון צהבהב, כמקובל לטנקים מצריים, בהמשך השנים שונה גוונו ללבן כפי שנראה בתמונה, וצוירו עליו ספרות בערבית וכיתוב בהתאם.

לעוד פרסומים, הצטרפו לעוקבי עמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה כאן