מטמון מטבעות עתיקים נחשף במהלך חפירות הצלה בתחומי שטח הנועד להרחבת כביש 1 בסמוך לעין חמד. המטמון נמצא תחת הריסות מבנה ששימש ככל הנראה את הצליינים הנוצרים בדרכם לירושלים.
כתב: היסטוריה על המפה | תמונות: יולי שוורץ , מקסים דינשטיין
מטמון מטבעות עתיקים נחשף במהלך חפירות הצלה באתר המיועד להרחבת כביש 1 בין תל אביב לירושלים. באתר העתיק שנחשף – הסמוך לעין חמד, נמצא מטמון המונה תשעה מטבעות ברונזה שתוארכו לסוף התקופה הביזנטית (המאה השביעית לספירה).
את החפירות במקום החלו בחודש יוני 2016 , אז נחשף מבנה גדול בן שתי קומות. לצד שרידי המבנה נחשפה אף גת מורכבת עתיקה שנועדה לייצור יין.
בשיחה עם אנט לנדס – נגר , מנהלת החפירה באתר מטעם רשות העתיקות, מספרת אנט כי המטמון נמצא בצמוד למבנה, בתוך מפולת של אבנים גדולות. להערכתנו בעל המטמון צרר אותו בארנק בד בתוך נישה המוסתרת בקיר בעת הסכנה,זו בתקווה לשוב ולאסוף אותו אך היום אנחנו יודעים שזה לא עלה בידו.
מבחינת המטבעות שנמצאו, תשעת המטבעות נושאים את דמותם של שלושת הקיסרים:
- יוסטיניאנוס (המאה 483 – 565 לספירה הנוצרית)
- מאוריקיוס ( 539 – 602 לספירה הנוצרית)
- פוקאס (547 – 610 לספירה הנוצרית)
שלושת קיסרים ביזנטיים אלו היו חשובים מאוד בתקופתם והם הוטבעו בשלוש מטבעות שונים, אשר כולן בתחומי טורקיה של ימינו – קונסטנטינפול , אנטיוכיה וניקומודיה. פני המטבעות מעוטרים בדמות הקיסר שהוא לבוש בגדי צבא ואף נושא צלבים. בגב המטבעות מצוין בין היתר ערכו של המטבע לרוב באות M.
לדברי אנט , המטמון מעיד על סופו של האתר, הרקע ההיסטורי להטמנתו
קשור ככל הנראה לפלישה הפרסית הסאסאנית בשנת 614 לספירה הנוצרית. פלישה זו היתה בין הגורמים שהביאו אז לסיום שלטונם של הקיסרים הביזנטיים בארץ ישראל.
בעת צל איומי הפלישה , הטמינו תושבי האתר אשר חשו בסכנה המתקרבת את כספם בצמוד לקיר, זאת בתקווה לחזור לביתם בתום הפרעות – מה שלא קרה. האתר ננטש ולאחר מכן נהרס ועם השנים ושכבות הזמן נקבר תוך השתלבות במערכת הטראסות האופיינית לאיזור.
שרידי המבנה הגדול ואף הגת לצידו, שייכים לאתר גדול יותר המשתרע לרוחב כביש 1. בשטחו נחשפה אף לפני שנה כנסיה ביזנטית. חקירת האתר העלתה סברה כי מדובר ביישוב בשם עין ביקומקובה ששמו השתמר בשם הכפר הערבי השכן – כפר נקובה. אתר זה שוכן לצד דרך ראשית ממישור החוף לירושלים וזו שירתה את תנועת הצליינים הנוצריים בדרכם לירושלים. לאורך דרך זו התפתחו יישובים ותחנות דרכים.
לדברי ד”ר עמית שדמן , ארכיאולוג מחוז יהודה של רשות העתיקות , רשות העתיקות וחברת נתיבי ישראל שאמונה על פיתוח ועבודות כביש 1 , יפעלו יחדיו על מנת שהאתר יצויין כנקודה בנוף לצד כביש 1.
